" זאכְּרת אל - מכּאן " היסטוריה צילומית של ואדי עארה 1903-2008
השם אום אל פחם מוזכר לראשונה בהיסטוריוגראפיה הערבית - מוסלמית כמקום ישוב בשנת 1265. תושביו התפרנסו מהכנת פחמים מעצי החורש שמצאו בסביבה וערמו אותם בערמות שנקראות – משחרות ומכאן מקור השם בערבית שפירושו "מקור הפחם" או "אם הפחם". כיוון שהשם יכול להתפרש באופן שלילי ("מקור השחור") מכנים לעתים התושבים את הכפר בשם "אום אל- נור" ("מקור האור"). האור והשחור הם מרכיביו הבסיסיים של הצילום. התערוכה זאכְּרת אל - מכּאן (זיכרון המקום), משולה לשער הכפר הערבי המסורתי. כל תושבי העיר אום אל פחם וכפרי ואדי עארה מוזמנים לעבור בו. מובטח כי מי שיעבור בעד השער לא ישוב עוד לביתו כפי שהיה כשהגיע. זוהי הזדמנות ראשונית שבה יוכלו תושבי האזור להביט אל פנורמת הצילומים של עברם. ריבוי ההקשרים שיוצרים גווני השחור והלבן ובהם הקשרים אמנותיים, תיעודיים ופוליטיים שבין האזרחים הערבים והמדינה היהודית מרבדים את התערוכה בגווני אפור רבים. על כן אנו מציעים לצופי התערוכה לשאת עמם את המילים והמחשבות, להביט בצילומים ובסרטים ולבנות כל אחד את הנרטיב ההיסטורי הפרטי שלו במציאות חיינו. בתוך המציאות הזו נפרס ואדי עארה כמנהרה בזמן. האור בין צומת מגידו (אל- לג'ון) לבין צומת ברקאי (עין אל- אסאוור) נשבר על עדשות המצלמות כבר 105 שנים. הצלם מציב מראה אל מול החברה והמקום. בתערוכה נוצרת הפריזמה ממנה ניתן להשקיף על העבר ולתהות על העתיד. הפריזמה מאפשרת את האפור שבין השחור והלבן. זהו האפור היומיומי השגרתי המציע למבקר בתערוכה או למעיין בספר לעבור בעד "שער הכפר" ולצאת בעד "שער ההיסטוריה". אוצר התערוכה: גיא רז יועץ אקדמי: ד"ר מוסטפא כבהא