תרגום

שערי חליפין יציגים

אוקטובר 17, 2019


דולר ארה"ב 3.545 0.26%
אירו 3.927 0.68%
דינר ירדני 5.000 0.29%
ליש"ט 4.532 1.06%
פרנק שוויצרי 3.571 0.78%
100 ין יפני 3.259 0.17%

נתונים באדיבות בנק ישראל

איסוף מי הגשם והנגר העילי

מערכת, 28/11/2009

במשך מאות שנים אספו בני האדם את מי הגשם, נוהג שניפסק בתקופה המודרנית וחוזר עכשיו בצורות שונות – בבתים פרטיים וגם במערכות עירוניות מתקדמות

הבריכה שתשמש לפיילוט של פרויקט הביו-פילטר נבנית ליד מפעל קניאל בכפר סבא – שיתוף פעולה אוסטרלי-ישראלי - צילום: אפוק טיימסמדי שנה עשרות מיליוני ממ"ק של מי גשם אובדים בישראל כנגר עירוני בלתי מנוצל הזורם לים. החורף בישראל מתאפיין בפרקי גשם קצרים יחסית שבמהלכם יורדות כמויות גדולות של מים. האם ניתן להשתמש במי הגשם וגם למלא באמצעותם את מאגרי מי התהום? התשובה היא חיובית וישנה מגמה ברמת הפרט ובקרב עיריות ורשויות מקומיות לשפר את מאזן המים על ידי איסוף מי הגשמים.

בשבוע שעבר השיקה עיריית כפר סבא את פרויקט איסוף מי הגשם בטכנולוגית הביו-פילטר. הקמת הפרויקט הוא פרי שיתוף פעולה בין קק"ל באוסטרליה ובישראל לבין עיריית כפר סבא. נכחו בטכס פיליפ קוסטה שר המים של ניו סאות' וויילס באוסטרליה, מר ג'יימס לארסון שגריר אוסטרליה בישראל, מנכ"ל קק"ל יעל שאלתיאלי, ראש עיריית כפר סבא יהודה בן חמו והמדענים ממציאי השיטה מאוניברסיטת מונש, מלבורן.

לא רק בישראל הנמצאת במשבר מים אוספים את מי הגשם, לאחרונה נבנתה בפריז תעלה לאיסוף מי הגשם. התעלה שאורכה 1.7 ק"מ, ברוחב של ששה מטרים ובעומק של 35 מטר, תאסוף 80,000 מ"ק מים מדי שנה. עיריית פריז מתכננת להרחיב את הפרויקט כך שבשנת 2020 יתאספו מיליון וחצי מ"ק מים מדי שנה.

ירידת מפלס חמורה של מי התהום

הרחבת ערי החוף והבנייה הבלתי מתחשבת בסביבה יצרו רצועת שטח בלתי חדירה המונעת את חלחול מי הגשמים למי התהום, בפרט באקוויפר החוף. מעריכים שמעל ל-80 אחוז ממי הגשם היורדים מעל לשטח בנוי ניגרים בסופו של דבר אל הים.

במדינת ישראל מי התהום מהווים משאב עיקרי למשק המים הלאומי. אבל באזור מישור החוף (אקוויפר החוף), מי התהום נמצאים בנסיגה מתמדת עקב אי מילוי טבעי, הגברה בצריכת מים בעקבות גידול באוכלוסייה, ומיעוט משקעים מתמשך כתוצאה משינויי אקלים גלובליים.

עובדות אלה גרמו לירידת מפלס חמורה של מי התהום שהפרה את המאזן ההידרולוגי במידה כה גדולה עד כי מי ים מצליחים לחדור לתוך אקוויפר החוף ולהמליחו באופן בלתי הפיך.

זיהום מי התהום שנגרם מזרימת שפכים ביתיים ותעשייתיים, מזיהום קרקע ומקבורת פסולת הביא לסגירתן של בארות רבות באזור שפלת החוף.

הפתרון הלאומי של התפלה והשבה של מים נתן וייתן מענה מסוים ליצירת מקורות מים נוספים אך הוא כרוך בהשקעה גדולה של אנרגיה ועלות המים המופקים היא גבוהה.

הרעיון הוא אגירת מי הגשם וטיהורם במתקן המבוסס על טכנולוגיית הביו-פילטר שמטהר את המים ומחדיר אותם לאחר מכן אל מי התהום. מדוע יש צורך בטיהור מי גשם הנחשבים לנקיים ביותר? הזיהום הוא פועל יוצא של העדר שטחים לחלחול נגר עירוני ולכן הוא סוחף עמו מזהמים וחומרים רעילים שכיום נשטפים לים. בעבר ניסתה עיריית כפר סבא לאסוף את מי הגשם אך הם היו מזוהמים ולכן לא ניתן היה להחדיר אותם לאקוויפר, ועתה נמצא הפתרון המשולב.

מתקן הביו-פילטר, באמצעות שכבות שונות, העליונה שבהם מכוסה צמחיה המותאמת במיוחד לסוג החומרים המזהמים שאותם יש להפריד מהמים..שכבה זו אינה רוויה ולכן גדלה בה אוכלוסיית חיידקים המתפתחים בסביבה א-אירובית (שאין בה מחסור בחמצן). השכבות התחתונות לעומת זאת אינן מאווררות ובהן תתפתח אוכלוסיית חיידקים אנא-אירובית (סביבה עם מחסור בחמצן) שמעודדים תהליכים המטהרים את המים מחנקות. המערכת המשולבת יעילה לטיהור מחומרים מזהמים כמו חלקיקים שונים, מתכות כבדות, חומר אורגני (בעיקר חנקן וזרחן) ושמנים.

אחרי שעברו טיהור במתקן הביו-פילטר, המים נאספים והם יוחדרו לשני מאגרים. מערכת אחת תחדיר מים לבאר בקרבת מקום והמערכת השנייה תחדיר מים ישירות לאקוויפר שלא באמצעות באר.

לא רק מי הגשם והנגר העילי יטופלו במתקן, בימי הקיץ כשלא יורדים גשמים ניתן יהיה לשאוב מים מבארות שהזדהמו, לטהר אותם ולהחדירם חזרה לאותה באר או למקום אחר באקוויפר.

שתים עשרה עיריות היו מעוניינות לארח את פרויקט הביו-פילטר הראשון, קק"ל בחרה בכפר סבא. קרוב למיקום הפרויקט נבנית השכונה הירוקה של כפר סבא. "אין מקום מתאים יותר לפיילוט של פרויקט הביו-פילטר, מאשר בשכונה הירוקה הראשונה בישראל, המוקמת בימים אלו בעיר", אמר בן-חמו.

שיתוף פעולה ישראלי אוסטרלי

בטכס, כאמור, נכחו פרופ' אנה דלטיק (Ana Deletic) ופרופ' טים פלטשר (Tim Fletcher), מדענים מאוניברסיטת מונש שהמציאו את הטכנולוגיה בשיתוף עם הסטודנט הישראלי ירון זינגר העושה את עבודת הדוקטורט שלו בהנחייתם. המדענים האוסטרלים הביאו עמם את הידע שלהם בהנדסת מים ואילו זינגר, בוגר המגמה לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, תרם מהידע שלו בתחום. זינגר העלה בפני נציגי קק"ל באוסטרליה את הרעיון של יישום השיטה בישראל וכך החל הפרויקט להתגלגל.

קוסטה, שר המים במדינת ניו סאות' וויילס שבאוסטרליה, דיבר בשבח הטכנולוגיה והיוזמות הישראליות וגם ציין לשבח את זינגר ואת שיתוף הפעולה שלו עם אוניברסיטת מונש האוסטרלית. קוסטה סיפר שקרוב למקום מגוריו חברת "חץ אקולוגי" הישראלית הקימה מפעל למחזור ובעיר סידני מותקן מפעל להתפלה כמו אלה שבישראל. "אני שמח לראות כיצד הטכנולוגיה הישראלית מקדמת את המדינה שלי", אמר קוסטה.

זינגר השיב שלפני שנה הפרויקט היה בגדר חלום בלבד, והעלה על נס את תרומתו של ד"ר אבי גפני מקק"ל לקידום הפרויקט.

אפשר גם בבית לאסוף מי גשם

עודד יפה, יועץ הגינון ממעבדת שלפ, מציע לבתים פרטיים ומשותפים המחזיקים בגינה להקים מערכת פשוטה לאיסוף מי הגשמים ומציע לצרף אליהם את ה"מים אפורים" (מים שמקורם בשימוש בבית למעט מי האסלות). שלף מציע להשתמש במים אלה להשקיית הגינה. אז איך עושים את זה? שלף מוכן לשתף אותנו בצעדים שיש לנקוט: "מערכת ביתית לאיסוף המים צריכה לכלול ניקוז של מי הגשמים מהגג ומאזורים אחרים אל תוך המיכל וכן מערכת להובלת המים האפורים מהבית. בנוסף יש צורך במשאבה, אלא אם כן קיימים בגינה הבדלי גובה טבעיים. מהילת מי הגשמים עם המים משימוש ביתי ולעיתים עם מים שפירים מאזנת את רמת המליחות של המים".

שלפ מסביר שבגינה קטנה ניתן להטמין מכל של 10 קוב שאותו אפשר למלא במהלך החורף מספר פעמים ולהשתמש בו בקיץ לריכוז המים משימוש ביתי. "בעזרת מכל זה ניתן לחסוך עד 100 קוב בשנה בזכות המילוי החוזר", מסכם שלפ.

איסוף מי גשם בארץ ישראל

איסוף מים בימי הגשמים נעשה בארץ ישראל עוד בתקופת האבות וההתיישבות הנבטית בנגב. בחפירות ארכיאולוגיות נמצא כי כמעט בכל יישוב היו בורות לאיסוף מי גשם ומי השיטפונות שהיוו את הספקת המים לכל אורך השנה. אפילו במקומות של חום קיצוני, כמו במצדה שעל חוף ים המלח, נמצאו בורות לאיסוף מי הגשם המועט שירד באזור, ולרגלי ההר, בורות לאיסוף מי השיטפונות.

גם מתקופה מאוחרת יותר נמצאו עדויות לאיסוף מי הגשמים, בכפר אום אל קוטוף שבאזור ואדי ערה שוחזרה באחד מבתי הכפר חצר פלאחית ובה בור לאיסוף מי גשם. על גגות הבתים הותקנו מחדש מרזבים שמחוברים לתעלות המובילות את המים אל בור האיסוף.

באזורים הכפריים תושבים המשיכו בנוהג ואפשר למצוא על גג הבית מכל לאיסוף מי הגשם המשמשים כיום בעיקר להשקיה, אך בעבר, לפני שהצינור הביא מים לברז, היו מכלי האיסוף מקור האספקה העיקרי של מים לתושבים.

איסוף נגר עילי כחלק מאדריכלות נוף

מי הנגר העילי - הנוצר מאי חלחול מי הגשם לקרקע - לא רק הולכים לאיבוד, הם מזהמים את החופים ואת הים. נגר עילי סוחף עמו חומרים רעילים וחומרים מזהמים הנשטפים לחופים וגורמים נזקים עצומים לים ולדגה, דבר שלאורך זמן עלול להוביל להפרת המאזן האקולוגי.

בשבוע שעבר התקיים הכנס השנתי השמיני לאדריכלות נוף בשם "אוצרים מים בנוף", שהיה מוקדש לנושא המים.

אורח הכבוד של הכנס היה עוזי לנדאו, השר לתשתיות הלאומיות. לנדאו אמר שאין להתייחס לגינון ולמגורים בארץ כבמדינה אירופית בהתחשב בעובדה שהאקלים כאן שונה מזה שבאירופה. לנדאו הציע לישראלים להמיר את חלום הגג האדום לבית בבנייה ירוקה. הוא פנה למתכנני הנוף ואמר להם שהאתגר שלהם הוא להציג לציבור את הפתרונות שישאירו את ישראל מדינה יפה וירוקה תוך שימוש במעט מים.

אחד המושבים דן בנושא הנגר העילי שנלקח כיום בחשבון על ידי אדריכל הנוף בכל תכנון. את קליטת הנגר העילי רצוי לתכנן קרוב עד כמה שניתן למקום בו הוא נוצר- כך האמצעים הנדרשים לריסון הנגר יהיו פשוטים יותר ואיכות המים תהיה טובה יותר.

התכנון לוקח בחשבון את תכניות המתאר ותכניות האב כדי לשמר את הנחלים. אם נושא הנגר העילי היה פעם עיסוקם של חקלאים כדי למנוע סחף קרקע, הרי שהיום נדרש תכנון לשם שמירת מי הנגר העילי בכל סוגי השימוש בקרקע, לרבות אזורים לבנייה.

בתכנון כזה מבחינים בין בנייה מעל לאקוויפר מי התהום ובנייה שאיננה מעל לאקוויפר. במקרה הראשון הנגר העילי יכול להעשיר את האקוויפר, במקרה השני ישמשו מי הנגר להשקיית הגינות. בכל מקרה איסוף נגר עילי והשימוש בו צריכים להיות חלק מתכנון אדריכלות הנוף.

מאיה שפיר, בהרצאתה "בינוי ושטחים פתוחים, פוזיטיב ונגטיב", קבלה על ההפרדה המקובלת כיום בין תכנון המבנה ותכנון השטח הפתוח סביבו. כיום נעשה הדבר תחילה על ידי ארכיטקט הבניין שקובע מה יהיו השטחים הפתוחים סביבו, ובשלב שני בא תכנונו של אדריכל הנוף. לדעת שפיר התכנון צריך להיות משותף מלכתחילה וכך, נושא הנוף וגם תכנון איסוף הנגר העילי יבואו לידי ביטוי בצורה טובה הרבה יותר.

איתמר רעיוני הציג פרויקט בעיר מודיעין של מי שהייתה בת זוגו עמי סגל ז"ל. בפרויקט זה נתנה המתכננת דעתה לשימור נופי בהתחשבות בנגר העילי בזמן התכנון. סגל דגלה בהחדרת המים במקום לצרכים שונים. "יש להתייחס אל המים כמשאב ולא כמטרד, מדוע לסלק אותם ומאוחר יותר להביא מים אחרים לצרכי האתר?", שאלה סגל. היא הציעה לנצל את מי הנגר ליצירת בתי גידול במקום כפי שנעשה בתכנונה בסמיכות לכביש המחבר בין הכפר לקייה לבין היישוב להבים בדרום.