תרגום

שערי חליפין יציגים

יולי 16, 2019


דולר ארה"ב 3.542 0.08%
אירו 3.976 -0.37%
דינר ירדני 4.996 0.10%
ליש"ט 4.402 -0.86%
פרנק שוויצרי 3.592 -0.29%
100 ין יפני 3.281 0.06%

נתונים באדיבות בנק ישראל

דברים שגיליתי על אקופמיניזם....

מערכת, 29/7/2009

מה שאנסה לעשות פה זה ניסיון לפרק את האקופמיניזם רחוק מהאקדמיה רחוק מהעמדת פני אינטלקטואל, לגעת בשאלות הכי פשוטות במילים הכי מופשטים, דרך גילוי חלקו של מסע אישי של חיפוש אחרי הזהויות ואידיולוגיות והפעם זה אקופמינזים.

לפחות לי, ולפחות בהתחלה, השתמע מהמילה "אקופמינזים" משהו עקרוני אידיולויג "מבטיח"...... כן, מעין גאולה לעולם, הרי זה מה שכולנו מחפשים לא?! לפחות האקטיביסטיות מבינינו.

אחרי כעשר שנים שבהם ראיתי את עצמי כפמינסטית, ולאור העובדה שאני גם סביבתנית לוחמת חירות ועוד, הגיע הזמן לשלב את הכל ביחד ויותר ויותר אני משוכנעת שאקופמיניסטית זה מה שאני. בעיה אחת קטנה עומדת בפני המימוש העצמי הזה, והיא שלא לגמרי ברור לי מה זה אקופמינזים?!

לא פעם ולא פעמיים אקופמיניזם גרם לי לזוז בכיסא באי נחת בלי להבין למה, ועכשיו כשאני "מובטלת" ויש לי את האפשרות להתעסק במה שמעניין אותי, אני מפנה את הזמן שלי לקרוא, להתגלש, להתגלגל אחרי, ולגלות את האקופמיניזם.

התגלית הראשונה היתה בספר הראשון שנפל לידיים שלי ודיבר על אקופמיניזם קווירי, מה עוד יותר מזה אני צריכה?!! ישר לקפל שרוולים ולהתחיל לעבוד, גם כשזה לא מניב הכנסה הרי אנחנו רגילות לזה לא?!

נתחיל מהמקומות שגרמו לי אי נחת.....

לפעמים נדמה שכל חיבור בין נשים לסביבה זה אקופמינסטי, וזה בדיוק כמו לחשוב שכל אישה או כל אישה מצליחה אם תרצו היא פמינסטית. מה ההבדל בין אישה שמפרידה פסולת לבין גבר שמפריד פסולת? מה ההבדל בין אישה שנושמת זיהום אוויר לבין גבר שנושם אותה זוהמה? מה מקנה לנשים בגינה הקהילתית את התואר אקופמינסטי ולאחרים לא?

רוב הזמן אני פוגשת הטיעון שמחבר באופן "מיסטי" בין הנשים לטבע, שנשים מטבען יותר קרובות לטבע ויותר מבינות אותו או אותה למי שרוצה, ויש להן יותר חמלה לסביבה מעצם היותן...?....!?!.(מה?!)...??.... אמהות, יולדות וכו'.

זה הטיעון שאני הכי פחות מתחברת אליו, כי מתוך בחירה אני לא אלד ילדים ולא אהיה אימא, וגם אותה קללת טבע שאני מקבלת פעם בחודש אינה מקרבת אותי לטבע באופן מיוחד. ועדיין הטיעון הזה קיים ולשמחתי גיליתי שקוראים לו "אקופמיניזם תרבותי", ומרגע התגלית הזו קיבלתי נחת והפסקתי להילחם בו, זהו "אקופמיניזם תרבותי", יפה וכל הכבוד, אבל זה לא אני!

הספר השני שחזקתי היה פחות מהפכני אם כי לא פחות רדיקאלי, ועשה סדר בהמון דברים, ספר מומלץ למתחילות כמוני מאוד יסודי וחלקים ממנו משחזרים שיח פמינסטי שאנחנו כבר מכירות כמו מקום האישה בחברה, דומיננטיות גברית בתהליך ייצור המדע, עוני נשי, תפקידים מגדריים וכו', זה גם מניח בסיס מסויים למי שאינן בקיאות בפמיניזם.

בנסוף ל"אקופמיניזם התרבותי" ול"אקופמינזם הקווירי" שאינו מוזכר בספר השני שציינתי, באופן לא מפתיע גיליתי שיש הרבה אקופמיניזמים: 1) אקופמיניזם ליבירלאי 2) אקופמיניזם רדיקלאי 3) אקופמיניזם סוציאליסטי / أشتراكي 4) אקופמיניזם אקולוגי 5) אקופמיניזם אקולוגי עמוק 6) אקופמיניזם ביקורתי 7) אקופמיניזם אבורג'ינאלי או ילידי (של הילידים) 8) אקופמיניזם של העולם השלישי

משום מה טבעי לי יותר ההבחנה בין אקופמינזים ליביראלי ולבין רדיקאלי כאשר כל השאר מבחינתי נכנסים תחת הרדיקאלי, אבל כנראה שאני חוטאת לפמיניזם ולאקופמיניזם בהכללה כזו, גם אם כולם מתחברים אצלי על ציר הגיוני אחד, "צדק סביבתי", אך עדיין המונח "צדק" הוא מונח נזיל אימביוולנטי וסובייקטיבי, ועל מנת להעניק את הנראות לגישות שסיכוייהם להיות מודרות גבוהים מאחרות ועל מנת להגיע להבנה יותר טובה מה זה אקופמינזים אשאיר אותם בקטגוריות הנפרדות.

זה לא המקום לפרט את הגישות האלה שכל אחת מהן מרתקת בפני עצמה, אך בניסיון לענות על השאלה "מה הקשר בין נשים לסביבה? ומה מיוחד בזה?" אני אתייחס לכמה דוגמאות בלי לקטלג אותם כי כל ניסיון כזה יגרע ממורכבות המקרים.

לא פעם אני שומעת את הטיעון שהאקופמיניזם הוא "נסיונות התחכמות של הפמינסטיות.... לכל דבר הן רוצות לדחוף את הפמיניזם, הרי כשהטיטנק תטבע כולנו נטבע ביחד בלי הבדלי דת גזע מגדר או מין"

ובעצם הדוגמה של הטיטניק היא דוגמה מצויינת אשר ממחישה עד כמה זה לא נכון, כשהטיטיניק תטבע לא נטבע כולנו ביחד, אלא כן בהתאם למעמד, תפקיד חברתי ומגדרי, וגם בהתאם לדת לגזע ולמין!!!

אתיחס לדוגמה של הפרטת מערכת המים, מהניסיון של הבריטים, האמריקאים, הצרפתים, הפיליפינים ועוד הוכח שהפרטת מערכת המים תגרום להתדרדרות דרסטית באיכות ובתדירות האספקה ובמקביל תגרום לעליית מחירי הצריכה על מנת להניב את הרווחים המצופים.

הדרדרות איכות המים ותדירות האספקה תפגע בנשים יותר מאשר בגברים מכמה סיבות:

1) ביולוגית, הנשים הם אוכלוסיית סיכון יותר גבוהה. גופן של הנשים חשוף יותר למים. צריכת מים להגינה אישית יותר קריטית אצל נשים מאשר אצל גברים. פגיעה באיכות המים ובתדירות שלה תשפיע על בריאות הנשים בצורה דרסטית יותר מאשר על גברים. בנוסף לזה לרוב לגברים יש מסת גוף יותר גדולה, הצטברות הרעלים והמזהמים בגוף קטן יותר (נשים, ילדים וקשישים) תגרום לריכוז יותר גדול ובהתאם לרעילות יותר גבוהה. (וזה נכון גם לגבי זיהום אוויר).

2) נשים מעצם תפקידן החברתי אחראיות על רוב אם לא כל עבודות הניקיון בתוך הבית ומחוצה לו, כמו כן על הטיפול בילדים, בחולים ובקשישים במסגרת המשפחתית ובמסגרות ציבוריות, עבודות אלה כרוכות בשימוש וחשיפה יומית למים בתדירות גבוה, ירידה באיכות המים ובתדירות האספקה תיסכן את חיי הנשים ואת בריאותן כמו כן את תפגע במקורות התעסוקה וההכנסה שלהן.

3) פגיעה באיכות המים תפגע יותר בשכבות המוחלשות שאין ביכולתן לספק לעצמם מים מיניראלים בבקבוקי פלסטיק כך שהם יאלצו להמשיך לצרוך את מי הברז הפחות איכותיים בנוסף לזה הן ישאו את חלקן בנטל הפסולת שצריכת המים המניראלים מייצרת כאילו הם צרכנים שווים לכל דבר. אחוז יותר גדול של נשים מאייש את השכבות המוחלשות והמודרות כלכלית וכך יוצא שיותר נשים ישאו בנטל הצריכה של הגברים והמעמדות האמידים מצד אחד, מצד שני הם ישאו גם את נטל העליה במחירים כתוצאה מתהליך ההפרטה.

דוגמה נוספת שממיחשה טוב מאוד את העניין המגדרי מעמדי היא ממקרים של אסונות טבע. האסון שחל בניואורלינס בעקבות הוריקאן קתרינה, הוכיח שבעלי האמצעים, המיחוזקים לעומת המוחלשים, הם הראשונים שיעזבו את איזור הסכנה המיידי, לרוב גברים ומפשחות אמידות! מלחמת לבנון השניה לימדה אותנו כמו ניואולינס שאמהות חד הוריות, קשישים, בעלי חיים נטושים ומשפחות עניות הם אלה שיספגו את המכה גם בזמן האסון וגם בתקופות השיקום שאחרי שהיא בעצמה אסון יותר גדול מהאסון שקרה (ע"ע דוקטרינת ההלם של נועמי קליין).

וכמובן במקרה של הארץ אשר נמצאת תחת אזהרות מרעידות אדמה קשות ומחזיקה יותר ממליון איש בריכוזי אוכלוסין צפופים, אין מנוס מאשר לתהות לגבי זמינות כוחות החילוץ והיוכלות שלהם לכנס לכפרים ולישובים הערבים בזמן אמת, מתי הם יגיעו, אם בכלל, ואיזה יכולות פינוי תהיה להם? ויפנו לאן כאשר בתי החולים הכי קרובים הם במרחק נסיעה ממוצע של חצי שעה או יותר?!! אמהות חד הוריות ערביות, נשים גרושות או נטושות, ילדים וקשישים ערבים הם אוכלוסיית הסיכון והקורבנות של אסון הטבע הבא!!!

אכן מסתבר שאקופמיניזם זה עולם ומלוא, ונחטא בגדול אם נתיחס אליו כאל חיבור אקראי בין נשים וסביבה. ויש עוד הרבה מה להגיד על נשים וחקלאות ותהיליכי ייצור האנרגיה והמזון, על איתיקה איקופמינסטית ועל אקופמיניזם דתי, על מקום הנשים בדת ובחברה ועל השפעתן או חוסר השפעתן בהתפתחות תרבויות אלטרנטיביות לתרבות הקפיטליסטית האחראית על הרס הסביבה. כמו כן, על החיבור בין התנועה הפמינסטית לתנועה האקולוגית ולתנועה לזכויות האדם כאשר שלושתם קיבלו את התנופה שלהם באותה תקופה וחלקו ביניהן הרבה מהמשותף ובעיקר הרבה נשים, שצריך עוד לגלות אותן, אשר שיחקו תפקידים מרכזיים ועשו את החיבורים והקישורים בין התנועות האלה.

© כל הזכויות שמורות למחברת נסרין מזאווי - פעילה פמיניסטית, יועצת ומרצה בתחומי סביבה ומגדר, בוגרת מדעי החיים ומוסמכת בניהול משאבי טבע וסביבה. مرسلة بواسطة نسرين مزاوي في الثلاثاء, يوليو 28, 2009