Translation

Exchange Rates

יוני 14, 2022


דולר ארה"ב 3.446 0.17%
אירו 3.594 -0.13%
דינר ירדני 4.860 0.17%
ליש"ט 4.172 -0.51%
פרנק שוויצרי 3.466 0.12%
100 ין יפני 2.567 0.40%

Data courtesy of Bank of Israes

דמוקרטיה בעולם הערבי ותפקידה של ארה"ב

מערכת, 1/5/2009

מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס ישראל

מרבית המדינות המוסלמיות במזרח התיכון ממאנות לעבור למשטר דמוקרטי. מה תפקידה של ארה"ב והאם ההצלחה בעירק תפתח את הדרך לכך?

מושג הדמוקרטיה משתנה מעט על פי התרבות הנהוגה באותה מדינה, אך קיים מושג המשותף לכל צורות הדמוקרטיה. הבסיס המינימלי לפי דבריו של לארי דאימונד, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת סטנדפורד שבארה"ב: "בדמוקרטיה, האזרחים בוחרים את מנהיגיהם ויכולים להחליף אותם באופן חופשי ללא אלימות וללא הפחדות או איומים. תנאים הכרחיים נוספים לדמוקרטיה הם עיתונות חופשית ויכולתם של האזרחים להתבטא באופן חופשי וללא פחד".

מדוע מרבית מדינות המזרח התיכון אינן צועדות לקראת משטר דמוקרטי? שואל דאימונד בדיון שנערך בירושלים מטעם "המרכז לדמוקרטיה ולפיתוח הקהילה".

דמוקרטיות במזרח התיכון ובמגרב דאימונד מציין ששתי מדינות בלבד במזרח התיכון ובאזור המגרב (צפון אפריקה) הן דמוקרטיות: טורקיה וישראל בתחומי הקו הירוק. מדוע מצרים, תוניסיה, לבנון ופלסטין, בהן נערכות בחירות אינן נחשבות בעיניו למדינות דמוקרטיות? משום שבמדינות אלה האזרחים אינם יכולים להתבטא באופן חופשי. לגבי לבנון ועזה, דאימונד מציין שאם לאחד הארגונים או המפלגות יש צבא פרטי, כפי שקורה עם החיזבאללה ועם החמאס, המדינה אינה עומדת בתנאי הדמוקרטיה. דאימונד מזכיר שבכל מדינות העולם שהוקמו תוך מאבק לעצמאות, המיליציות הצבאיות הוטמעו בצבא עם הקמת המדינה הריבונית. עם זאת, דאימונד רואה בלבנון ובעירק מדינות הקרובות למעבר למשטר דמוקרטי. לגבי התייחסות הממשל האמריקני לבחירות בשטחי הגדה ועזה שהביאו לעליית החמאס, נאמר כי אי אפשר שלא לקבל את תוצאות הבחירות רק בגלל שהן אינן נושאות חן בעיני הממשל. יתכן והיה צריך לבחון עוד לפני הבחירות האם ראוי שהחמאס ישתתף בהן.

כשנשאל מדוע ישראל נחשבת לדמוקרטיה למרות הכיבוש, דאימונד השיב כי זאת בשל זמניותו של מצב הכיבוש. אילו ישראל הייתה מספחת את השטחים ולא נוהגת בתושביהם כבאזרחים שווי זכויות היא לא הייתה יכולה להיחשב לדמוקרטיה, אף לא בתחומי הקו הירוק.

התקדמות הדמוקרטיה בעשורים האחרונים

החל משנת 1974, 97 מדינות עשו את המעבר למשטר דמוקרטי. כיום 120 מדינות בעולם, המהוות 60 אחוז מכלל מדינות העולם, הן דמוקרטיות. מדינות רבות באזורים שהיו עד לא מכבר לא דמוקרטים עשו את המעבר: 31 מתוך 33 מדינות דרום אמריקה הן דמוקרטיות, 18 מתוך 28 מדינות מזרח אירופה, 9 מתוך 25 מדינות אסיה ו-23 מתוך 48 מדינות אפריקה. במזרח התיכון, רק שתי מדינות מתוך 19 עונות על ההגדרה של מדינה דמוקרטית.

תוצאות סקרים שנערכו בארצות המזרח התיכון בקרב האוכלוסייה הדתית והחילונית, מצביעות שהשאיפה והרצון למשטר דמוקרטי גדולים. לשאלה האם משטר דמוקרטי הוא הטוב ביותר, השיבו בחיוב בין 80 ל-92 אחוז מהנשאלים בירדן, באלג'יר, במרוקו, בכווית ובפלסטין. לשאלה הרכה יותר האם דמוקרטיה תהייה טובה למדינה, ענו בחיוב אחוזים גבוהים אף יותר.

הסיבות לחוסר דמוקרטיה בעולם הערבי

מה הן הסיבות לכך שהמעבר לדמוקרטיה אינו מתבצע במדינות המזרח התיכון?

האם אלמנטים בדת או בתרבות הערבית-מוסלמית הם הסיבה לכך? לדעת דאימונד הדת והתרבות אינן מהוות מניעה למעבר למשטר דמוקרטי. מדינות מוסלמיות כמו טורקיה, אינדונזיה, פקיסטן, בנגלדש, סנגל ועוד עשו את המעבר. כך שהדת והתרבות אינן הסיבה לכך שמדינות המזרח התיכון אינן עושות זאת.

גם מחיצות אתניות אינן מהוות סיבה לדעת דאימונד. מדינות בעלות פוטנציאל להפוך לדמוקרטיות הן לבנון ועיראק, מדינות בהן השונות האתנית גדולה, ואילו תוניסיה ומצרים, מדינות הומוגניות יחסית מבחינה אתנית, רחוקות מלבנון ומעירק במונחי הדמוקרטיה.

גם עוני אינו הסיבה, מדינות המזרח התיכון אינן עניות וגם בקרב האוכלוסיות עצמן לא שורר עוני. המדינות המוסלמיות באסיה ובאפריקה, שהן עניות הרבה יותר עשו צעדים משמעותיים יותר לעבר משטר דמוקרטי.

הנפט - סיבה להיעדר דמוקרטיה?

לא, הנפט שלעצמו אינו הסיבה להיעדר דמוקרטיה, אלא המצב הסוציו-אקונומי שנגרם כתוצאה מהתלות בנפט באותן מדינות. העושר הפתאומי שהביא איתו הנפט נשאר בידי הממשל המרכזי שהפך לחזק מאוד ועם הזמן גם למושחת באופן נרחב ביותר, והתפתחו במדינות האלו גם פערי הכנסה עצומים. רשויות המדינה אינן מסתמכות על מיסים לפעילויות הממשל בקרב האוכלוסיה וזאת בניגוד לשאר מדינות העולם.

במדינות אלה גם לא התפתחה החברה האזרחית, לא מתוך המדינה וגם לא מחוץ לה – לא הגיעו מבחוץ תנועות המייצגות את החברה האזרחית כפי שהדבר קרה דווקא במדיניות העניות באפריקה ובאסיה. גם במדינות בהן נערכות בחירות, המשטר קובע תקנות המטיבות עם המפלגה השלטת ופוגעות באופוזיציה שלעיתים מפולגת ביותר. מצד אחד, אם האופוזיציה משתתפת בבחירות היא בעימות עם הממשל ומצד שני היא חסרת עוצמה אם אינה משתתפות בהן.

משטרים לא דמוקרטים במזרח התיכון משקיעים סכומי עתק במודיעין ובהקמת משרדים ולשכות שתפקידם לדכא, לעיתים אף בצורה האלימה ביותר, כל רצון לביטוי חופשי.

לדעת דאימונד, גם רוסיה וניגריה התרחקו מהדרך הדמוקרטית כשהפכו תלויות יותר ויותר במשאבי הנפט או הגז הנמצאים בתחומן.

תפקידה והשפעתה של ארה"ב

מבחינה היסטורית, עד כניסתו של ג'ימי קרטר לתפקיד הנשיאות, כדי להחליט על תמיכה או על סיוע צבאי ואזרחי למדינה כלשהי, הממשל האמריקני לא בחן את אופיו של המשטר באותה מדינה, ונוצר מצב בו תמיכה ממדינה חזקה כמו ארה"ב במשטרים טוטליטריים נתנה להם לגיטימציה.

כיצד תוכל ארה"ב להשפיע על מדינות האזור כך שינועו לעבר דמוקרטיה? פתרון צודק של הסכסוך הישראלי ערבי במסגרת שתי מדינות זו לצד זו והצלחה של הדמוקרטיה עשויים לעודד דמוקרטיה באזור. לדעתו של דאימונד, עירק היא המפתח להפצת הדמוקרטיה במזרח התיכון: "אם הבחירות לפרלמנט בדצמבר יצליחו כפי שהצליחו הבחירות לאסיפה הכללית, עירק כנראה תהייה בדרך הנכונה להפוך לדמוקרטיה אף על פי שהאלימות נמשכת" ציין דאימונד.

לדבריו, אין להחיש את הצעדים אלא לעודד מעבר מדורג בהתחשב בסביבה התרבותית של כל מדינה ומדינה. יש להימנע מהכתבת פתרונות ורצוי לתת לכל מדינה אפשרות לפתח אסטרטגיה משלה.

אם ארה"ב תעודד יצירה או כניסה מבחוץ של גופים חוץ פרלמנטרים (NGO) של החברה האזרחית, הם יוכלו לשנות את המסורת בקרב האוכלוסייה. ארה"ב צריכה לעודד פיתוח של מערכת משפטית בלתי תלויה ועצמאית.

לדעת דאימונד, חשוב ביותר שכל מפלגה המעוניינת להשתתף בהליך הדמוקרטי תתחייב לוותר על דרך האלימות, אי אלימות היא אמת המידה המינימלית למשטר דמוקרטי.