חירייה –הקטנת צריכה עדיפה על מחזור
מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס ישראל
במרכז החינוכי של פארק חירייה מעלים את המודעות לצריכה נכונה: לא רק להתמקד במחזור אלא לצרוך פחות וכך ליצור פחות זבל
מפעל "חץ אקולוגיה" ליצירת גז מפסולת אורגנית. המפעל הוא ייחודי בעולם ותהליכי המחזור בו מבוססים על טכנולוגיה ישראלית – חירייה המתנשא לגובה שמעל 60 מטר בצומת גנות, הוא מעשה ידי אדם. במשך עשרות שנים נזרקה במקום פסולת שהובאה מישובים במרכז הארץ, ללא טיפול נאות. "זהו ההר הגבוה ביותר בתל אביב", אומר און לוי, דובר איגוד ערים גוש דן. ההר הוא סמל למפגעים סביבתיים ולהזנחה מצד השלטונות בנושא הסביבה מאז קום המדינה.
מאז הוחלט שאתר חירייה ישמש מרכז למעבר ושינוע של הפסולת ולא להטמנתה, הפך המקום.ממטרד ציבורי לתקווה לעתיד ירוק יותר, לא מעט בזכותו של דורון ספיר, סגן העיר תל אביב ויו"ר איגוד ערים דן לתברואה.
מדוע הופסקה ההטמנה בחירייה?
במשך השנים 1998-1952 יצרה זריקת הפסולת באתר חירייה הר של פסולת בנפח המגיע ל-16 מיליון מטרים מעוקבים.
אוהדי סביבה ודאי ישאלו מדוע האתר נסגר מאוחר כל כך? החלטה לסגירת האתר בשנת 1998 אולי הייתה מתעכבת עוד מספר שנים והוא היה ממשיך לצמוח לגובה לולא העופות שהתרבו עקב שפע המזון שמצאו שם והפכו סכנה למטוסי הנוסעים הנוחתים וממריאים מנמל התעופה בן-גוריון הנמצא לא הרחק משם. לא חסרו מקרים בעולם שבהם התנגשו ציפורים במטוסים או נשאבו לתוך מנוע המטוס ובכך גרמו לתקלה שיכלה להסתיים בפגיעה בחיי אדם. הסכנה בחירייה הייתה ממשית, בחזקת "נס שזה עדיין לא קרה אצלנו".
בהסתמכם על מחקרים הזהירו מדענים במשך עשרות שנים מהפגיעה החמורה בסביבה והצביעו על הסכנה שבהמשך טיפול בפסולת באתר חירייה. המחקרים הצביעו על זיהום אוויר בדרגה של סכנה בריאותית, כמו גם על זיהום מי התהום באקוויפר החוף. אולם קריאותיהם הנואשות של מדענים ואקולוגים לא גרמו לרשויות למצוא פתרון טוב יותר לטיפול בפסולת.
ואולי עלינו להודות מקרב הלב לציפורים שהביאו את האחראים להחלטה נבונה במקום בו למדינאים לא הייתה התבונה לקבל אותה.
מרכז ירוק בלב ריאה ירוקה
חירייה נמצאת בלב 8,000 הדונם של פארק אילון, ובשמו החדש "פארק אריאל שרון". כיום, ממרומי 65 המטר של ההר רואים ירוק לכיוון מערב כשבנייניה הגבוהים של תל אביב נראים באופק. השטח שלמרגלות הר חירייה יישאר שטח חקלאי וכל מה שנותר לחברת "הזרע", בעלת השטחים, הוא להמשיך ולהשביח זרעים לחקלאות. אלפי יחידות דיור לא יבנו כאן, דבר שמאפשר לשמור על אחת הריאות הירוקות הגדולות ביותר באזור צפוף אוכלוסין.
עמק איילון נכבש מאז תחילת המאה העשרים על ידי האדם שהלבישו "שמלת בטון ומלט", כדברי השיר הישן. המעט שנשאר ממנו הצטרף לפארק בגין בתל אביב ויאפשר מרחב פנאי ולמידה של החי והצומח בארץ ישראל.
אתר חירייה הופך לאט ממטרד מכוער לאטרקציה אליה באים מבקרים שלא חשים כלל בריחות מטרידים ואף לא ברעש של כלי רכב הנוסעים בכביש 4 הקרוב.
המרכז לחינוך סביבתי
אבל המהפך האמיתי של חירייה אינו במחזור ובשיקום הר הפסולת, אלא בכך שהפך למרכז לחינוך סביבתי. המרכז נפתח באוקטובר 2007 ובשנת 2008 ביקרו בו 30,000 איש, ביניהם תלמידים רבים.
עידית אלחסיד, מנהלת המרכז לחינוך סביבתי בחירייה, מדברת על תיקון במספר מעגלים. המעגל הראשון הוא שיקום אתר חירייה עצמו על ידי איסוף מרכיבים שממשיכים להיפלט מן ההר בשל פירוק חומרי הפסולת שנזרקו במשך עשרות שנים.
המעגל השני הוא תיקון התנהגותי של המבקרים במרכז החינוכי: כיצד להביא אנשים לשנות את התנהגות הצריכה ואת היחס שלהם למשאבי הטבע בעקבות החוויה שהם עוברים במרכז.
המעגל השלישי הוא תיקון של מוצרים. למשל תפירה לתיקון בגדים, צביעה לחידוש רהיט ועוד פעולות שגורמות לכך שלמוצר יהיו חיי מדף ארוכים יותר. אלחסיד מביעה את דעתה שמחזור אינו הצעד הראשון בהתייחסות אל הפסולת, אלא האחרון. היא מדברת על בניית תפישה של חמישה עקרונות:
להפחית במקור, בעיקר על ידי הפחתת הצריכה או שינוי בהרגלי צריכה.
להשתמש שוב, שימוש חוזר במוצרים לפני השלכתם לפח הזבל או למחזור.
לתקן. מדוע להשליך בגד אם חסר לו כפתור? האם יש צורך בקניית רהיט חדש? אולי יש אפשרות של חידוש הרהיט הקיים?
להפריד במקור
למחזר
במרכז לחינוך סביבתי דואגים גם להכניס טרמינולוגיה נכונה לשפת הפסולת ולהסביר את העקרונות. לפני השלב של מחזור יש למנוע יצירת פסולת: "מתמקדים בקשר שבין התושב לשקית הזבל שלו", אומרת אלחסיד.
המרכז מתכנן מספר פעילויות בחגים. בפורים, תחת הכותרת "השנה לא קונים תחפושת", יביאו הילדים את תחפושתם מהשנה הקודמת ויחליפו אותה עם ילדים אחרים או יחדשו אותה בהדרכת עובדי המרכז.
במהלך חול המועד פסח הקרוב יתקיימו אירועי טבע וסביבה בחירייה, במקווה ישראל ובפארק אריאל שרון. יהיו סדנאות יצירה בפסולת, סיורי לילה בספארי, טיולי אופניים במקווה ישראל ועוד.
מרכז לטיפול ושינוע להטמנה
מרבית הפסולת בארץ עדיין מטופלת באמצעות הטמנה באזורים מרוחקים בדרום הארץ ובצפונה. מדי יום מגיעים למרכז כ-2,800 טון פסולת מ-18 רשויות מקומיות. כ- 150 טון עוברים למחזור וכל השאר עובר הכנה לשינוע לאתרי ההטמנה הסניטרים "גני הדס" ו"אפעה" שבנגב.
מדי יום נכנסות כ-1000 משאיות אשפה למרכז הנמצא למרגלות הר חירייה. האשפה שאינה מיועדת למחזור עוברת דחיסה כדי להקטין באופן משמעותי את הנפח שלה. לאחר מכן היא מועמסת על 100 סמי-טריילרים ענקיים שינועו עמוסי פסולת על הכבישים כדי להוביל אותה להטמנה. על הפסולת להיות מפונה מהמרכז תוך שש שעות מרגע הגעתה לחירייה, כי פרק זמן זה אינו מאפשר לפסולת להתחיל את הפירוק שהוא הגורם ליצירת ריחות רעים ומטרדים אחרים.
אנרגיה ירוקה ומחזור
"התיקון" בהר של חירייה נעשה במספר דרכים שאחת מהם היא הפחתת הזיהום שיכול להיגרם מהמשך הפירוק הביולוגי של הפסולת שנזרקה שם במשך שנים רבות. תוצרי הפירוק הם גז מתאן הנאסף מ- 62 בארות לעומק גוף הפסולת. עומק הקידוחים נע בין 12 ל-17 מטרים. הגז נמכר למפעל אופיס טקסטיל ומשמש שם לאנרגיה במקום סולר. המשך הפירוק גורם לתשטיפים שהגעתם למי התהום יכולה לזהם גם אותם. כיום ישנה מערכת ניקוז שאוספת את התשטיפים האלה.
מספר שיטות מחזור של סוגי פסולת שונים מתבצעות בפארק התעשייה של חירייה.
חומר יבש לא אורגני כמו קרטון, נייר וגזם מטופל בשיטת RDF - Refuse-Derived Fuel (הפקת אנרגיה מפסולת). אחרי מיון וגריסה הופכים את החומרים לקוביות של אנרגיה אותם מוכרים למפעל למלט "נשר" ברמלה. בולי העץ המגיעים עם הגזם נמכרים לתעשיית הרהיטים.
פסולת הבניין המגיעה לחירייה אף היא עוברת מיון וגריסה והחומר הגרוס מועבר לשימוש חוזר בבנייה.
בחירייה הוקם מתקן ראשון מסוגו בעולם המטפל בפסולת בטכנולוגיה שפותחה על ידי החברה הישראלית "חץ אקולוגיה". הפסולת מופרדת באופן מכני, החומרים הלא אורגניים (ברזל, מתכת, אבנים וזכוכית) והפלסטיק מועברים למפעלי מחזור.
הפסולת האורגנית מותססת במכלים סגורים בתהליך ביולוגי המפיק גז מתאן שממנו מיוצר חשמל לצרכי האתר. התהליך מפיק גם מים נקיים ובוצה, שממנה ניתן לייצר קומפוסט. מפעל חץ אקולוגיה זוכה לביקורים מהעולם כולו ונחשב ליצרן טכנולוגיית מחזור מתקדמת ביותר.
עתיד ירוק עוד יותר
בשני המישורים של מחזור וחינוך סביבתי מתכנן איגוד ערים קידום בשנים הקרובות כשספיר הוא המוביל את המהלכים. כיום נמצאים בשלב של כתיבת מפרט להרחבת פארק המחזור שיצא למכרז.
המרכז לחינוך סביבתי גם הוא יזכה להרחבה ולסוגי פעילות חדשים. אלחסיד מספרת שבלבושו החדש יוכל המרכז לקלוט